אם אי פעם התקנתם מחמם אינפרא-אדום בתקרה, אתם יודעים עד כמה זה יכול להיות מסובך. הם נראים נהדרים, מכיוון שהם מוצבים באופן אחיד עם התקרה, אך דווקא בגלל זה הם נמצאים בסכנה. הם פשוט חשופים לאדי מים ולטיפות מים שעלולות לפגוע בהם.
כשהלחות נופלת על הזכוכית החמה, המצב הופך לקריטי במהירות. עלולה להיות פגיעה בחומרים שמרכיבים את המחמם, או קצר בחוטים. שני הדברים האלו אינם טובים כלל.
מניעת חדירת מים
פתרנו את הבעיה על ידי אטימת המחמם בצורה טובה. אנו רוצים שהלחות תישאר רחוקה ככל האפשר מהחוטים.
לגבי רכיב החימום עצמו, השתמשנו בציפוי מיוחד ובעיצוב שמונע את חדירת המים. זו דרך פשוטה אך יעילה – היא מונעת מטיפות המים לפגוע בצינור החם.
חשבו על זה: כשמים פוגעים במשטח בטמפרטורה של 500°C, הם לא רק מתאדים – הם הופכים לאדים באופן מיידי. שינוי הטמפרטורה הפתאומי הזה גורם לשבירת הזכוכית. על ידי הוספת שכבת הגנה ושינוי זרימת האוויר, אנו מונעים מהמים לפגוע בחומרים שמרכיבים את המחמם.
למה זה חשוב
רוב המחממים האלו לא נהרסים בגלל גילם; הם נהרסים בגלל לחות. המים חודרים לתוך המחמם, והחמצון פוגע בנקודות החיבור. כתוצאה מכך יש עמידות חשמלית נמוכה, מה שגורם לחימום יתר של המחמם.
עברנו לשימוש בסגסוגות עמידות לחמצון ובאטימות טובה יותר, כדי למנוע את התהליך הזה. התוצאה? זרם חשמלי יציב ומחמם שעובד כראוי.
הקורבן הנדרש
אני אהיה כן איתכם: האמצעים האלו יוצרים שכבת הגנה קטנה בין רכיב החימום לבין החדר. אולי תשימו לב לירידה קלה בחום שנוצר מיד, בהשוואה למחמם שאינו מאוטם.
אבל בכנות? זה קורבן ששווה לשלם עבורו. זה עדיף בהרבה מהצורך להזמין טכנאי כל שנתיים בגלל שבר בצינור או נזק לחוטים.
טיפ להתקנה: ודאו שהחור בתקרה נעשה בדיוק כראוי. אם הוא לא נעשה נכון, האטימה לא תהיה יעילה. אם הוא נעשה טוב מדי, הרכיבים החשמליים לא יוכלו לפעול כראוי. מדדו פעמיים, חתכו פעם אחת – וזה יהיה בסדר.